עמרן נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

החלטה

בעניין : בקשה להעברת הדיון אל בימ"ש השלום בתל אביב.

מעיון בכתב התביעה עולה, לכאורה, כי הטענות המועלות בגופו, כמו גם הסעדים המבוקשים, מקומם היה בהתנגדות לביצוע שטר. משזו הוגשה וניתן פס"ד בהליך בהעדר, הרי שמקומם היה בבקשה לביטול פסה"ד (והכוונה לפסה"ד שניתן בהעדר ע"י כב' השופט מיכאל תמיר). לאחר שביהמ"ש התנה את ביטול פסה"ד בהפקדה כספית שלא עמד בה המבקש ובהעדר החלטה אחרת, הרי שנסתם הגולל על העלאתם מחדש בהליך זה.

אני סבורה כי אין מקום היום למחזר את כל הטענות שמקומן היה בהליך קודם ע"י הגשת כתב תביעה למתן פס"ד הצהרתי.

בעניין זה אני מפנה לפסה"ד שניתן ברע"א 2237/06 בנק הפועלים בע"מ נגד רלה וינשטיין, שם נקבע כי "פסק דין שניתן בהעדר הגנה ומכריע מכללא לטובת התובע בפלוגתא עיקרית, שהיא נושא ההתדיינות הראשונה וההכרעה בה היא בבחינת הכרעה שבלעדיה אין, מונע מן הנתבע לשוב ולהעלות בהתדיינות נוספת טענות החותרות תחת הכרעה זו. לאמיתו של דבר, כל מסקנה אחרת תחתור תחת הצורך להגיש כתבי הגנה, או בקשות רשות להתגונן או להתייצב לדיונים. בשיטה המאפשרת לנהוג כך, פסקי דין שניתנו בהעדר הגנה לעולם לא יהיו חלוטים. לא יהיה צורך בהגשת בקשה לביטול פסקי דין כאלה ולא תהייה משמעות למועדים להגשת בקשת הביטול. נתבעים יוכלו גם בחלוף שנים (כפי שארע בענייננו), להפוך לתובעים ולטעון טענות נגד החיוב, לרבות טענות מרכזיות ביותר ... כך ייפגע הן האינטרס של בעל הדין שזכה בדינו להגנה מפני הטרדות חוזרות ונשנות מצידו של בעל הדין שכנגד והן האינטרס הציבורי בסופיות הדיון ובניצול יעיל של המשאבים השיפוטיים המוגבלים".

באותו עניין, נדון מקרה במסגרתו הגיש הבנק תביעה בסדר דין מקוצר כנגד לקוחה בגין יתרת חובה בחשבונה. הלקוחה הגישה בקשת רשות להתגונן במסגרתה טענה כי החשבון אינו נמצא בבעלותה, אולם לא התייצבה בבית המשפט כדי להיחקר על תצהירה. בעקבות זאת נדחתה בקשת הרשות להתגונן, וניתן פסק דין בו התקבלה תביעת הבנק . שש שנים לאחר מכן הגישה הלקוחה תביעה כנגד הבנק במסגרתו שבה וטענה כי החשבון האמור לא היה חשבונה האישי. הבנק מצידו טען כי פסק הדין הראשון מקים השתק פלוגתא בסוגיית הבעלות בחשבון ועמדתו נתקבלה ע"י ביהמ"ש העליון.

וכך בענייננו, משלא התייצב התובע בדיון שנקבע בהתנגדות וביהמ"ש דחה את מבוקשו, הרי שכל עוד פסה"ד לא בוטל (ואין חולק כי התובע לא הפקיד את הערבון שנקבע כתנאי לביטולו), התובע מנוע מהעלאת אותן טענות בהליך חדש.

לאור האמור, אציע לתובע כבר בתחילת ההליך לשקול את המשך צעדיו בתיק ולהגיש הודעה מתאימה לביהמ"ש עד ליום 31.12.13.

בשולי הדברים אציין כי שלא כמו המבקשת, איני סבורה כי ענייננו בתביעה לביטול פס"ד בטענה כי הוא בטל ואין כל צורך להעברת התביעה לפני המותב שנתן את פסה"ד בהליך הקודם.

ת. פנימית ליום 2.1.14.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ב טבת תשע"ד, 15 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: